נתון מעורר דאגה שעלה בדוח מראה כי מבין כל משקי הבית שנטלו הלוואה, כ־15% (שמהווים 7% מהאוכלוסייה) נחשבים ל”פגיעים”, כלומר יש חשש כבד שלא יצליחו לשלם את החוב. אם אותה אוכלוסייה תיקלע לקשיים פיננסיים זה לא ישפיע משמעותית על המערכת הבנקאית, אולם זה ללא ספק ישפיע דרמטית על אותן שכבות חלשות שרק יהפכו לחלשות יותר. בין 22 ל־32% ממשקי הבית בחמישון התחתון מוגדרים בעלי פגיעוּת פיננסית.

עוד עולה במחקר של בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי לווים שנטלו הלוואה ממקור חוץ־בנקאי היו בסיכון אשראי גבוה יותר ממי שנטלו הלוואות מבנק בלבד. אחת התיאוריות היא, כמובן, שהם נאלצו לפנות לגופים אלה מכיוון שהגופים הבנקאיים סירבו להעניק להם אשראי. מאגר מרכזי לנתוני אשראי יוקם כדי להפחית את הסיכון, לפי בנק ישראל.

ל־28.5% מהישראלים יש משכנתה לעומת 23.3% מהאירופאים

בארץ ל־47.4% ממשקי הבית יש הלוואות, לעומת 42.4% בגוש האירו – משמע שהישראלים ממונפים יותר. אם מתייחסים אך ורק למשכנתאות, ל־28.5% מהישראלים יש משכנתה לעומת 23.3% מהאירופאים. בנוסף, שיעור החוב של ארבעת עשירוני ההכנסה התחתונים בישראל עומד על 12% לעומת 5% מאלו של האירופאים, “מצב שעלול לחשוף את המערכת הפיננסית לסיכון”, לדברי בנק ישראל. “לכן, חשוב להעניק לציבור חינוך פיננסי כדי להבטיח שיבין את מצבו הפיננסי ויצרוך אשראי בהתאם ליכולת”.